קרטוקונוס הוא מצב הגורם לדילול והיחלשות של הקרנית בעין, וכתוצאה מכך היא משנה את צורתה. לאורך זמן מתפתחת בקרנית בליטה בצורת חרוט, שהיא בדרך כלל עגולה ובצורת כיפה. מחלת עיניים קרטוקונוס יכולה להופיע בעין אחת או בשתיהן. ברוב המקרים, הסימנים אינם סימטריים.
מחקרים אחרונים מראים שמחלת קרטוקונוס נפוצה הרבה יותר ממה שנטו לחשוב בעבר, למרות שמקרים רבים הם קלים ומנוהלים בקלות. קרטוקונוס מתפתח בדרך כלל בקרב בני נוער או במהלך שנות העשרים, ולעתים קרובות מחמיר בהדרגה עם הזמן. מהירות השינוי וחומרת שלבי הקרטוקונוס משתנים בין מטופלים שונים.
מהם התסמינים של מחלת עיניים קרטוקונוס?
לקרטוקונוס תסמינים שונים. בדרך כלל אלו כוללים החמרה בראייה הגורמת לשינויים תכופים במרשם, טשטוש או עכירות של הראייה, רגישות ובוהק מאורות בהירים. סימני מחלת עיניים קרטוקונוס יכולים להשתנות ככל שהמצב מחמיר עם הזמן.
שינוי הצורה והדילול של הקרנית פוגעים ביכולתה של העין להתמקד נכון. במקרים מתקדמים, חלק מהחולים עלולים לפתח צלקות בקרנית. כל השינויים האלה בקרנית יכולים לגרום לראייה לקויה.
סימנים מוקדמים של קרטוקונוס
- שגיאת שבירה אסימטרית המובילה לקושי במיקוד, וכתוצאה מכך לטשטוש בראייה, ראייה כפולה/עם צל, כאבי ראש ומתח באזור העיניים. זאת יחד עם אסטיגמציה גבוהה או מתקדמת (א-סימטריה של קימור העין).
- קרטומטריה (מיפוי קרנית) המראה אסטיגמציה גבוהה ואי-סדירות
- רפלקס מספריים ברטינוסקופיה (בדיקה שנעשתה על ידי האופטומטריסט
- ערכי קרטומטריה מוגברים בטופוגרפיה ממוחשבת של הקרנית
- הידלדלות הקרנית, במיוחד בקרנית התחתונה. דילול מקסימלי של הקרנית מתאים לאתר של התלולות או בולטות מקסימלית
- "טבעת פליישר" (FLEICHER RING)טבעת בגוון חום המופיעה בתוך האפיתל (שכבה של הקרנית)סביב בסיס החרוט ומעידה על הדקקות של הרקמה
- פסים עדינים של Vogt ("ווגט סטריא" VOGT STRIAE)) שמראים מתיחות , מצב המעיד על הדקות של הרקמה
סימנים מאוחרים יותר של קרטוקונוס
- "סימן מונסון" (MUNSON SIGN), בליטה של העפעף התחתון במבט מטה
- שברים בקרום של באומן (רקמת האפיתל)
- "הידרופס" חריף(HYDROPS), מצב שבו יש שבר בקרום הדצמט המאפשר כניסה מימית לתוך פתח הניקוז (הסטרומה) הגורם לעיבוי חמור של הקרנית, ירידה בראייה, רגישות לאור, קריעה וכאב
- צלקות סטרומליות לאחר פתרון של הידרופס חריף, שבאופן פרדוקסלי עשוי לשפר את הראייה במקרים מסוימים על ידי שינוי עקמומיות הקרנית והפחתת אסטיגמציה לא סדירה.
- שינויים פרוגרסיביים בראייה אשר אינם מתוקנים בקלות באמצעות משקפי ראייה
סימנים אלו נכתבו בשפה מקצועיות ורפואית יותר. אלו סימנים שהרופא עיניים/אופטומטריסט בודקץ הם שונים מה"סימפטומים" שהפציינט יכול להרגיש.
כיצד קרטוקונוס משפיע על הראייה?
שלבים מוקדמים של קרטוקונוס ניתנים לזיהוי על ידי אופטומטריסט מומחה קרטוקונוס. הראייה לרוב אינה מושפעת בשלבים מוקדמים מאוד. חשוב לזכור שקרטוקונוס אינו גורם לעיוורון. בהעדר אבחון וטיפול, שינויים נוספים בצורה, הידלדלות הקרנית ובשלבים מתקדמים צלקות, גורמים לאובדן שקיפות של הקרנית הפוגעת ביכולת המיקוד התקין של העין. לרוב ניתן לתקן את הראייה עם עדשות סקלרליות לקרטוקונוס.
מה גורם לקרטוקונוס?
הסיבה המדויקת להתפתחותה של מחלת עיניים קרטוקונוס נותרה לא ידועה. אולם, מומחים סבורים שהן לגורמים גנטיים והן לגורמים סביבתיים יש השפעה. ההערכה היא שבסביבות 1 מכל 10 אנשים עם מחלת קרטוקונוס יהיה בן משפחה מדרגה 1 שגם הוא יסבול מהבעיה. עם זאת, קרטוקונוס לא נחשב בדרך כלל למחלה תורשתית.
ישנם גם מספר גורמים שעשויים להגביר את הסיכוי לפתח קרטוקונוס. זה מופיע בשכיחות גבוהה יותר אצל אנשים עם מצבים אלרגיים מסוימים, כולל אסטמה ואקזמה.
אבחון קליני
האבחנה נעשית על סמך ההיסטוריה של בדיקות עיניים וראייה שונות, הכוללות שבירה משתנה, ראייה המתוקנת במשקפיים, רפלקס מספריים ברטינוסקופיה, חריגות בקרטומטריה, טופוגרפיה של הקרנית וטומוגרפיה של הקרנית, בשילוב עם הידלדלות הקרנית..
כיצד מאבחנים קרטוקונוס?
אם אתם חושדים שיש לכם קרטוקונוס, אתם יכולים לבקר את רופא העיניים או האופטומטריסט מומחרה בתחום קרניתשיבצע בדיקת עיניים ויעריך את ההיסטוריה הרפואית האישית והמשפחתית שלכם. הם עשויים גם לערוך בדיקות שונות, כולל שבירת עיניים (רפרקציה), בדיקת מנורת סדק ומיפוי קרנית (מומלץ קדמי ואחורי) כדי לתת לכם אבחנה.
אין צורך בהפניה דחופה, שכן השלבים השונים של הקרטוקונוס יכולים להתפתח במשך שנים. כתוצאה מכך, רופא העיניים שלכם עשוי להזמין אתכם לחזור למעקב אחרי חודשים ספורים לבדוק התקדמות ואז להערכות מרובות בשנים שלאחר הייעוץ הראשוני שלכם. ביקורים אלה יכללו בדיקות ראייה ושבירה, כמו גם סריקות קרנית לניטור מצבכם. רופא העיניים יוכל לייעץ אם הוא סבור שאתם זקוקים לטיפול נוסף.
טיפול בקרטוקונוס
בשלבים המוקדמים, ניתן להשתמש במשקפיים או בעדשות מגע רכות (עם התאמה על ידי מומחה) לתיקון הראייה. ככל שהקרנית הופכת דקה ותלולה יותר, נדרשות לעתים קרובות עדשות סקלרליות רכות או נוקשות גז חדיר (RGP) כדי לתקן את הראייה בצורה נאותה יותר. במקרים מתקדמים מאוד, בהם עדשות מגע אינן מצליחות לשפר את הראייה, ייתכן שיהיה צורך בהשתלת קרנית. עם זאת, סוג זה של התערבות הוא נדיר מאז כניסת הקרנית צולבת (CXL), טיפול חדש יחסית שיכול לעצור את החמרת המחלה ויעיל ביותר מ- 94% מהמטופלים.
